סיפור התרחבות החממה

לפני שלוש וחצי שנים, בתחילת 2021, הקמנו את החממה שלנו הקטנה שלנו (קטנה זה כמובן עניין יחסי… גודלה חצי דונם!)
גידלנו בה שלל עלי מאכל ירוקים, חסות ותבלינים על גבי מים זורמים, ללא חול וחרקים וללא חומרי הדברה כימיים מזיקים
מגוון חסות: לליק, סלנובה, רומית, ליטל ג’ם, ראש חמאה, בונרדה (ועוד כל מיני זנים ניסיוניים עם שמות משונים)

בגזרת עלי המאכל, גידלנו מבחר שלא יבייש אף מסעדת גורמה: עלי מנגולד, עלי סלק, עלי תרד (גם תורכי וגם ניוזילנדי!), עלי קייל, עלי סלרי, באקצ’וי, בצל ירוק (ובטח שכחתי משהו…) וכמובן כמובן, איך אפשר בלי שפע עלי התבלין המשגע שעבר אצלנו. היו את הקבועים, אלו שאי אפשר בלעדיהם: פטרוזיליה, כוסברה, רוקט, נענע, בזיליקום ואליהם התווספו המיוחדים יותר: מיזונה (ירוקה וסגולה), ראשד, גרגיר נחלים, חרדל יפני, טימין, עירית ואפילו שמיר

עם הזמן התמקצענו והתמקדנו, בחרנו את הירוקים שאנחנו רוצים שיהיו אצלנו באופן קבוע ונפרדנו מהירוקים שהיו לנו יותר מאתגרים לגדל (או במילים אחרות- פחות רווחיים…) ותוך כדי שהכל צמח, צמחה לנו גם קהילת לקוחות מקסימה, קהילה שרק הולכת וגדלה ואין יותר ממלא את הלב ונותן הרגשה שאנחנו עושים משהו טוב, מזה (אז באמת תודה עליכם!)

עכשיו, במחשבה רחוקה קדימה, החלטנו להאמין בעצמנו, בחממה שלנו ובעיקר בכם – הלקוחות האהובים והגדיל את החממה ממש פי שניים! נפרדנו לשלום מהאזור בו בנינו את החממה הראשונה (נתגעגע למבנה הבריקים היפה שהיה צמוד אליה) ובימים אלו אנחנו עובדים על הקמת חממה גדולה (שהיא בעצם שתי חממות צמודות) במקום חדש ומקסים, על ראש גבעה, בקצה הקיבוץ, עם נוף לשדות ולמטעים

בתמונה זהו טל, החולם והמגשים, עומד בשטח החדש לפני חודשיים ומחשב לאיזה כיוון צריכה לעמוד החממה. 
כיוונים בחקלאות, זה עניין קריטי. חשוב שהחממה תעמוד באופן כזה שהשמש תאיר עליה מקסימום שעות ביום. מזל שהשטח שמצאנו נמצא בזווית הנכונה – חזית לצפון ו’טוסיק’ דרומי מבטיחים כמה שיותר שעות אור על החממה.

בשלב הראשון, עשינו חישוף לכל הקרקע, בעזרת השופל הוצאנו את כל העשבים שצמחו להם בשטח. אפשר לראות שזה נעשה שעוד היה מזג אוויר סגרירי בחוץ. (עכשיו היינו שמחים לאיזה ענן קטן שיעשה צל…)

אחרי שחשפנו את כל השטח, הצלחנו להבין יותר טוב איפה מסתיים משטח הבטון ואיפה נצטרך להשלים במחלוטה (אבני חצץ גרוסות) בשביל להעמיד את החממה הנוספת.

כאן בתמונה, אחרי פיזור המחלוטה ושיטוח הקרקע, טל מרסס על כל השטח חומר מונע נביטה, כדי לשמור על קרקע נקייה מצמחייה לקראת בניית החממה. אלון בן ה-7, עוזר לאבא שלו ונהנה מתחושת האחריות שקיבל 🙂

הצבנו עמודים, סימנו את מדידת השטח המדויק ותוך יומיים בלבד, הקשתות עמדו! צוות אלוף של חרוצים, עבד מבוקר עד ליל. התוצאה מרשימה, מסכימים?

השלב הבא היה לפרוס מעין ברזנט על כל הקרקע ולחפור בור ל’צוללת’ שהיא בעצם מיכל תת קרקעי שיכיל בתוכו את כל המים שנשתמש בהם. המים יישמרו בטמפרטורה קרירה גם בקיץ הלוהט (הכוסברה בטוח תודה לנו, היא הכי רגישה לחום)

זה הבור שנחפר במיוחד עבור הצוללת (והבן של העובד משתעשע על הכף)

זו הצוללת לאחר ההטמנה

אחרי שכיסינו את הצוללת באדמה, פרנסיס הכלבה שלנו, נהנתה להשתכשך במים שהשפרצנו (מצחיקה)

מעל שטח הטמנת הצוללת, סבא ראובן המומחה – לימד את טל החתן – את תורת יציקת הבטון (מלאכה לא פשוטה בכלל בחום של יוני בצהריים…!) בתמונה שניהם מניחים יסודות לקראת היציקה

והנה הרגע, שטל לא ישכח לעוד הרבה זמן כנראה… השעה 14:00 בצהריים, הטמפרטורה בחוץ 35 מעלות עם 70% לחות, אבל מה לעשות- זה הזמן שמשאית הבטון הגיעה ואין ברירה אלא לצקת את הבטון ברגע הזה 🙂

וזהו לבנתיים, לא רוצים לגלות לכם את הכל בבת אחת וגם לא להעמיס את כל המידע בפוסט אחד – בפוסט הבא נספר לכם על המשך בניית החממה, השלב של פריסת הרשתות וחיבור המערכת ההידרופונית! יהיה מעניין

נשמח לשמוע את תגובותיכם, האם נהניתם לקרוא על מאחורי הקלעים? מה דעתכם על כל הפרוייקט? ( תודו שזה קצת כייף לשבת על הספה במזגן ולקרוא על אנשים אחרים שעובדים ומזיעים בשמש) 🙂

נתראה בפוסט הבא!

אם לא תרצו לפספס כשהפוסט יתפרסם- ממליצים לכם להירשם מטה בקישור לרשימת התפוצה של החממה, כך תקבלו מייל ראשונים עם כל העדכונים החמים!